משנה: הֲדַס הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ פָּסוּל. שֶׁל אֲשֵׁירָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת פָּסוּל. נִקְטַם רֹאשׁוֹ נִפְרְצוּ עָלָיו אוֹ שֶׁהָיוּ עֲנָבָיו מְרוּבּוֹת מֵעָלָיו פָּסוּל וְאִם מִיעֲטָן כָּשֵׁר. וְאֵין מְמַעֲטִין בְּיוֹם טוֹב:
Pnei Moshe (non traduit)
ושל בעל. הגדילה בשדה ולא בנחל כשרה לא נאמר ערבי נחל דוקא אלא שדיבר הכתוב בהוה:
והצפצפה. מין אחד של ערבה שעלה שלה עגול ופיה דומה למגל:
מתני' ערבה גזולה וכו' נקטם ראשה וכו'. ולמאי דקי''ל הלכה כר''ט גבי הדס נקטם ראשו כשר ה''ה בערבה:
ואין ממעטין ביו''ט. דהוה ליה כמתקן מנא:
או שהיו ענביו. כמין פרי יש בו שדומין לענבים ואם הן מרובות מעלין פסול ולא אם הן שחורות או אדומות אבל אם הן ירוקות מינא דהדס הוא וכשר:
מתני' הדס הגזול וכו'. כמו דפרישית במתני' דלעיל גבי לולב:
נקטם ראשו. ראש הבד דגבי הדס לא שייך ראש העלין שאין העלים העליונים יוצאין מראש הבד אלא דלפעמים ראש הבד הוא חלק הלכך ראש דידיה הוא ראש הבד ולא ראש העלין ואפי' אם עלה יוצא מראש הבד לא מיקרי נקטם עד שיקטם ראש הבד ובגמרא איפסק הלכתא כר' טרפון דלקמן דלא מיפסל בנקטם ואפי' שלשתן קטומים:
רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כֵּינִי מַתְנִיתָא. כְּדֵי לְנַעְנֵעַ בּוֹ כָּשֵׁר. תַּנֵּי. הֲדַס וַעֲרָבָה שְׁלֹשָׁה וְלוּלָב אַרְבָּעָה. תַּנֵּי. בָּאַמַּת חֲמִשָּׁה. דִּבְרֵי רִבִּי טַרְפוֹן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. בָּאַמָּת שִׁשָּׁה. עַל דְּרִבִּי טַרְפוֹן פּוֹשְׁכִין רַבְרְבִין. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִן פּוֹשְׁכִין דַּקִּיקִין. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה נְשִׂייָא. לוּלָב טֶפַח. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֵזוֹב טֶפַח. רִבִּי זְעִירָה בָעֵי. לוּלָב טֶפַח. אֵיזוֹב טֶפַח. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. 13a קִייְמָהּ רִבִּי סִימוֹן. רִבִּי חִינְנָא רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לוּלָב טֶפַח. אֵיזוֹב טֶפַח. שׁוֹפָר טֶפַח. שִׁילייָא טֶפַח. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אַף דוֹפָן שְׁלִישִׁית טֶפַח. רִבִּי זְעוּרָא בָעֵי. לוּלָב טֶפַח (וּבִלְבַד) [מִלְּבַד] שִׁיזְרָה. אֵיזוֹב טֶפַח חוּץ מִגִּבְעוֹלִין. רִבִּי יוֹסֵה רִבִּי טָבִי בְשֵׁם רַב רִבִּי חִינְנָא רִבִּי פַּרְנָךְ רַב מַתָּנָה יוֹסֵי בַּר מָּנִישָׁא בְשֵׁם רַב. לוּלָב טֶפַח (וּבִלְבַד) [מִלְּבַד] שִׁזְרָה. אֵיזוֹב טֶפַח חוּץ מִגִּבְעוֹלָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
כיני מתניתין כדי לנענע בו כשר. כלומר כן צריך לפרש המתני' דכדי לנענע בו דקתני היינו מלבד השיעור שלשה טפחים של הדס וערבה יהא בו עוד טפח מלמעלה כדי לנענע בו דאל''כ האי כדי מיותר הוא וה''ל למיתני לולב שיש בו ג' טפחים לנענע בו והיינו דקאמר כיני מתני' וכו' דכך צריך לדייק לישנא דמתני' דקתני כדי לנענע בו:
על דר' טרפון פושכין רברבין. משער הוא בטפחים גדולים ושוחקות שלשה מהן להדס וערבה והשאר ללולב ורבנן משערין בטפחים קטנים שלשה מהן להדס וערבה והשאר ללולב:
לולב טפח. יותר על שיעור הדס וערבה:
לולב טפח אזוב טפח. בתמי':
קיימה ר' סימון. היה מקיים דברי ר' יודה הנשיא כדקאמר ר' חיננא בשם ר' סימן וכו' דכל הני שיעורן טפח וכדאמרן:
ר''ז בעי. טפח היתר שבלולב אם הוא מלבד השדרה שצריך שיהו העלין יוצאין מהשדרה טפח וכן באזוב חוץ מהגבעולין ופשיט ר' יוסה וכו' דמלבד השדרה ומלבד הגבעולין באזוב צריך שיהיה טפח:
הלכה: כְּתִיב וַֽעֲנַ֥ף עֵץ עָבוֹת. עַץ שֶׁעֲנָפְיו חוֹפִין אֶת רוּבּוֹ וְעוֹלֶה כְּמִין קְלִיעָה. וְאֵי זֶה זֶה. זֶה הֲדַס. אִין תֵּימַר זֵיתָא. עוֹלֶה כְּמִין קְלִיעָה וְאֵין עֲנָפְיו חוֹפִין אֶת רוּבּוֹ. אִין תֵּימַר זַרַגּוּנָה. שֶׁעֲנָפְיו חוֹפִין אֶת רוּבּוֹ וְאֵינוֹ עוֹלֶה כְּמִין קְלִיעָה. וְאֵי זֶה זֶה. זֶה הֲדַס.
Pnei Moshe (non traduit)
זרגונה הוא דולבא קשטניי''ר בלע''ז וקלוע הוא אבל אין עליו רצופין לכסות רוב העץ והזית היא בהפך:
אין תימר זיתא. ענפיו חופין את רובו ואין עולה כמין קליעה אין תימר זרגונה עולה כמין קליעה ואין ענפיו חופין את רובו. כצ''ל ובספרי הדפוס נתהפכו התיבות בטעות:
גמ' כתיב וענף עץ עבות וכו' ברייתא היא בת''כ:
חִייָה בַּר אָדָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. בְּמַשְׁחִירוֹת שָׁנוּ. לָמָּה. מִשֵּׁם שֶׁאֵינָן דּוֹמוֹת לְעֵצוֹ אוֹ מִשֵּׁם שֶׁנִּגְמַר פִּרְיוֹ. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. הָיָה דַּרָכּוֹ לְגַדֵּל יְרוֹקִים. אִין תֵּימַר. מִשֵּׁם שֶׁאֵינָן דּוֹמוֹת לְעֵצוֹ הֲרֵי אֵינָן דּוֹמוֹת לְעֵצוֹ. הֲוֵי. לָא טַעֲמָא דִי לָא מִשֵּׁם שֶׁנִּגְמַר פִּרְיוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
היה דרכו לגדל. ענבים ירוקים איכא בינייהו דאם תאמר משום שאין דומות לעצו אינון הירוקות דומות הן לעצו וכשר ואם תאמר דבאמת כשר אמאי סתים וקאמר ענבים מרובות מעליו פסול אלא הוי דע''כ לית טעמא אלא משום שנגמר פריו הוא ואפילו ירוקות לא מיתכשרי:
מה נפיק מן ביניהון. דהני טעמי:
למה. פסול הוא אם ענביו מרובין הן אם משום שאין דומות לעצו שהן שחורות והעץ הוא ירוק או משום שנגמר פריו הוא והתורה אמרה וענף עץ עבות ולא פרי שלו:
במשחירות שנו. בענביו שחורות הוא דמיירי במתני':
משנה: עֲרָבָה גְזוּלָה וִיבֵישָׁה פְּסוּלָה. שֶׁל אֲשֵׁירָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת פְּסוּלָה. נִקְטַם רֹאשָׁהּ נִפְרְצוּ עָלֶיהָ וְהַצַּפְצָפָה פְּסוּלָה. כְּמוּשָׁה וְשֶׁנָּֽשְׁרוּ מִקְצַת עָלֶיהָ וְשֶׁל בַּעַל כְּשֵׁירָה׃
Pnei Moshe (non traduit)
ושל בעל. הגדילה בשדה ולא בנחל כשרה לא נאמר ערבי נחל דוקא אלא שדיבר הכתוב בהוה:
והצפצפה. מין אחד של ערבה שעלה שלה עגול ופיה דומה למגל:
מתני' ערבה גזולה וכו' נקטם ראשה וכו'. ולמאי דקי''ל הלכה כר''ט גבי הדס נקטם ראשו כשר ה''ה בערבה:
ואין ממעטין ביו''ט. דהוה ליה כמתקן מנא:
או שהיו ענביו. כמין פרי יש בו שדומין לענבים ואם הן מרובות מעלין פסול ולא אם הן שחורות או אדומות אבל אם הן ירוקות מינא דהדס הוא וכשר:
מתני' הדס הגזול וכו'. כמו דפרישית במתני' דלעיל גבי לולב:
נקטם ראשו. ראש הבד דגבי הדס לא שייך ראש העלין שאין העלים העליונים יוצאין מראש הבד אלא דלפעמים ראש הבד הוא חלק הלכך ראש דידיה הוא ראש הבד ולא ראש העלין ואפי' אם עלה יוצא מראש הבד לא מיקרי נקטם עד שיקטם ראש הבד ובגמרא איפסק הלכתא כר' טרפון דלקמן דלא מיפסל בנקטם ואפי' שלשתן קטומים:
הלכה: כְּתִיב. וְעַרְבֵי נָחַ֑ל. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁל נַחַל. שֶׁלְבַּעַל וְשֶׁלְהָרִים מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר וְעַרְבֵי. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. עַרְבֵי נָחַל שְׁתַּיִם. עֲרָבָה לְלוּלָב וַעֲרָבָה לַמִּקְדָּשׁ. 13b אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר וְעַרְבֵי נָחַ֑ל. פְּרָט לְצַפְצֶפֶת. אֵי זֶהוּ שֶׁלְצַפְצֶפֶת. הָעֲשׂוּיָה כְמִין מַגָּל. תַּנֵּי. כְּמִין מַגָּל פְּסוּלָה. כְּמִין מֶסֶר (פְּסוּלָה) [כְּשֵׁירָה]. אֵי זוֹ הִיא עֲרָבָה פְסוּלָה. עָלֶה עָגוֹל וְקָנֶה לָבָן. אֵי זוֹ הִיא עֲרָבָה כְשֵׁירָה. עָלֶה אָרוֹךְ וְקָנֶה אָדוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' אין לי וכו'. ברייתא היא בת''כ:
ת''ל וערבי. וי''ו יתירא לרבות:
אבא שאול אומר. ערבי לא להכשיר של בעל בא אלא ללמד שצריך שתי מצות לערבה א' ללולב לאגדו עמו ואחת למקדש להקיף את המזבח כדתנינן בפ' דלקמן אם כן למה נאמר וערבי. בוי''ו למעוטי היא פרט לצפצפה:
משנה: רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר שְׁלשָׁה הֲדַסִּים וּשְׁתֵּי עֲרָבוֹת לוּלָב אֶחָד וְאֶתְרוֹג אֶחָד וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם קְטוּמִים וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ קָטוּם. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אֲפִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן קְטוּמִים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁלּוּלָב אֶחָד וְאֶתְרוֹג אֶחָד כָּךְ הֲדַַס אֶחָד וַעֲרָבָה אַחַת:
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' אפילו שנים קטומים. אהדסים קאי ובבבלי פריך ממה נפשך אי קטום פסול א''כ לר' ישמעאל דמצריך ג' ליבעי כולן שלמים ואי קטום כשר ליכשר אף שלשתן קטומים ומפרק חזר בו ר' ישמעאל מתחלת דבריו שהיה מצריך שלשה הדסים ומכשיר אפי' שנים קטומים והוא הדין אי לא מייתי להו כלל דקטומים כמאן דליתנהו דמי:
ר' טרפון אומר אפילו שלשתן קטומים. דלא בעי הדר בהדס והלכה כר' טרפון:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source